החלטה בתיק עמ"ת 30575-05-11

בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (כב' השופט ש. בנג'ו) (להלן: " בימ"ש קמא"), מיום 16.05.11, על פיה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בתיק פלילי 5009-05-11  (להלן: " התיק העיקרי").

כנגד העורר הוגש לבית המשפט לתעבורה, כתב אישום בתיק העיקרי המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא ביטוח, נהיגה ללא רשיון רכב תקף, נהיגה בקלות ראש, התחזות לאחר ונהיגה בשכרות.

בכתב האישום נטען, כי ביום 13.5.11, סמוך לשעה 23:28 נהג העורר ברכב פרטי, על כביש 4 מכיוון עכו והגיע לצומת כביש 79. באותה עת נהג העורר בזמן פסילה, בקלות ראש וכשהוא שיכור וללא רישיון רכב תקף מאפריל 2011 ואף ללא תעודת ביטוח בת תוקף.

בנוסף נטען כי העורר התחזה לאחיו, עבדאללה, נתן פרטים כוזבים לשוטרים שנכחו במקום וכל זאת משום שרצה למנוע תפיסתו כמי שנוהג בזמן פסילה.

עוד צוין כי בדיקת שכרות שנעשתה לעורר הראתה ריכוז אלכוהול של 615 מק"ג בליטר אחד של אוויר נשוף.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

בדיון שהתקיים בבקשה, הסכים הסניגור לקיומן של ראיות לכאורה, וכן לקיומה של עילת מעצר, ומיקד את טיעוניו לעניין חלופת המעצר.

בימ"ש לתעבורה לאחר ששמע את טענות הצדדים החליט לעצור את העורר עד תום ההליך המשפטיים נגדו תוך קביעה כי "מדובר במי שעובר עבירות חמורות ביותר ושם ללעג ולקלס את צווי ביהמ"ש תוך שהוא מנסה להתל בשוטרים ואף נוהג בפסילה ובשכרות. זהו זלזול ברור בחוק ובצווי ביהמ"ש, תוך יצירת סיכון משמעותי לציבור".

בהמשך ציין בימ"ש לתעבורה כי "החלופה המוצעת על ידי הנאשם היא שהנאשם ישוחרר לביתו ויהיה נתון לפיקוח אמו ואחיו הצעיר. מהחומר שבפניי עולה כי יש יותר בספק (כך במקור- צ.ל. מספק ) באם ניתן לסמוך על מפקחים אלה שיפקחו על הנאשם באופן יעיל. אדגיש כי הנאשם השתמש בשמו של אחיו בעת שהתחזה ואף נהג ברכבו כאשר כל האחים גרים יחד עם האימא, משמע, לא זו בלבד שלא עלה בידיהם למנוע את הסיכון הנשקף מן המשיב, אלא שהמשיב נטל את רכבו של אחיו וביצע את העבירות".

על החלטה זו מופנה הערר שבפני.

לטענת ב"כ העורר, מסוכנות העורר מתקיימת כשהוא נוהג בכבישים, וככל שהדבר לא יתאפשר לו הרי מסוכנות זו נעלמת או פוחתת.

עוד טען כי שגה בימ"ש קמא עת שלל כל חלופה ונימק זאת בהתנהלות העורר עת שנהג ברכב בניגוד להחלטה שאסרה עליו לעשות כן. היה על בימ"ש לבדוק אם בכוחה של חלופת המעצר המוצעת להפחית את המסוכנות .

בנוסף טען כי טעה בימ"ש קמא כאשר קבע כי לא ניתן לסמוך על בני משפחתו של העורר שהוצעו כמפקחים. ציין כי בני  המשפחה לא ידעו על מעשיו של העורר ובוודאי לא תמכו וסייעו לו לעבור את העבירות.

עוד ציין כי אין לעורר עבר פלילי מכביד  ושחרורו לחלופת מעצר בית מלא בפיקוח צמוד ובערבויות מתאימות  יפחיתו מסוכנותו.

מנגד, ביקשה ב"כ המשיבה להשאיר את החלטת בית משפט לתעבורה על כנה, ציינה כי נגד העורר עומד מאסר על תנאי בר הפעלה של 4 חודשים שהוטל עליו בתיק קודם שעניינו גם נהיגה בשכרות. עוד ציינה  כי על פי פסיקת בימ"ש העליון כאשר התנהגותו של נאשם מלמדת כי אין מקום ליתן בו אימון וכי הוא מסוכן לשלום הציבור יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

טענה כי אכן לרוב אין מורין על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים בעבירות תעבורה, אך טענה כי בנסיבות יוצאות דופן כמו במקרה שלפנינו היה נכון לעצור את העורר עד תום ההליכים. הפנתה להחלטת בימ"ש קמא אשר קבע כי אין לתת אימון בעורר ולא ניתן לרסן את המסוכנות הנובעת מהתנהגותו של העורר שעה שישוחרר לביתו ויהיה נתון תחת פיקוח אמו ואחיו הצעיר.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ובחנתי את החלטת בית משפט קמא, אני מחליט לקבל את הערר באופן חלקי ולהורות על החזרת הדיון לבית משפט קמא על מנת שיבחן חלופת מעצר לאחר קבלת תסקיר מעצר במסגרתו יבדוק שירות המבחן את חלופת המעצר, התאמת המפקחים המוצעים ותוך הערכת מסוכנות העורר בהיותו משוחרר לאותה חלופה.

אציין כבר עתה, כי דעתי כדעת בית משפט קמא ביחס למסוכנות העורר וזאת מבלי להתעלם מההלכה הקובעת כי בעבירות תעבורה, ככלל, אין לעצור עד תום ההליכים - ראו בש"פ 2227/08 טראד גריפאת נ' מדינת ישראל, ניתנה ביום 14.3.08 ושם נקבע:

"יתר על כן, הלכה היא כי אין להורות על מעצר עד תום ההליכים בגין עבירות תעבורה, אלא במקרים חריגים בלבד (ראו למשל: בש"פ 7352/04 מדינת ישראל נ' אבו כואדי (לא פורסם, 9.8.04), יש להורות על מעצר כאמור רק במקרים בהם קיים חשש אמיתי שאף חלופת מעצר לא תהווה מענה להגנת הציבור מפני מסוכנות הנאשם. נוכח הלכה זו, משעה שמטרת המעצר הינה מניעת העורר מלנהוג עד לתום ההליכים כנגדו ובכלל, שומה היה על בית המשפט קמא לבחון באופן פרטני האם לא ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך חלופית, ולא די בקביעה הגורפת לפיה אין באפשרותה של כל חלופת מעצר שהיא כדי להפיג את מסוכנותו. לפיכך, סבורני כי מן הראוי לבחון את התקיימותן של חלופות מעצר בעניינו של העורר לאחר שיוגש לבית משפט קמא תסקיר מעצר של שירות המבחן".